דאו או טאו משמעותו "דרך" או "נתיב". מושג הקשור למערכת אמונות ואורח חיים, אפשר לקרוא לזה "דת". הדאואיזם אינו מוגדר בחוקים ומצוות אלא כפילוסופיה מופשטת אשר לא קיימים בה הגדרות של חוקים אלא פרשנות לאופן בו אנשים יכולים ליישם את הפילוסופיה והעקרונות של הדאו. מבחינה זו ה"דת" או הדאו הינה דמוקרטית, שהרי האדם בוחר בדרך חיים ולא נכפים עליו חוקים. מקורה של פילוסופיית הדאו התחילה בסין ומשם התפשטה לאזורים נוספים במזרח אסיה כגון: יפן, קוריאה, טאיוואן ועוד. פילוסופית הדאו כוללת בתוכה מער

טרנד חובק עולם מאז שפגשתי את המאצ'ה התמכרתי... לקח לי קצת זמן להתרגל לטעם, למדתי איך אני אוהבת לשתות, ולענדן את הטעם הירוק עד הזה. בנוסף, ההרגשה הנפלאה שהמאצ'ה משרה עלי שווה את הטקס היומי . בשנים האחרונות המאצ'ה כבר לא נחלת היפנים, התה המשובח הזה הפך ל"מוצר צריכה בסיסי" ויומיומי בצד המערבי של הגלובוס. מאצ'ה שנחבאה אל הכלים ונחשבה לטרנד חולף, כבר לא נחשבת לכזה אלא כאן להישאר. רבים אוהבים לצרוך בתוך מאכלים בעיקר משקאות וקינוחים ולתת צבע טעם וגוון מעניין. עובדות על תה מאצ'ה תה

מוצאו של התה ממזרח אסיה האגדה מספרת שהקיסר השני של סין, שונונג, שתה את ה"מים" שאליהם נשרו עלים מהעץ שישב מתחתו ב 2737 לפנה"ס. ישנם כ 1500 סוגים שונים של תה הנגזרים מחמישה זנים: לבן, צהוב, אולונג, ירוק ושחור. כל אותם זנים של תה מגיעים מאותו שיח קמלייה סינית. תה זה המשקה הכי נצרך בעולם אחרי מים זה תה. בארצות המערב התחילו לשתות תה לפני 400 שנה ובארצות המזרח לפני כ-4000 שנה. מקצוע טעימות תה מצריך ניסיון רב. חוש טעם מחודד לתה, חוש ריח מפותח לאבחן את הארומה ועין חדה כדי להבחין בצבע

תה ירוק יש תכונה חשובה מאוד, הוא מרגיע ובו זמנית נותן אנרגיה. נקודה זו חשובה מאוד מכיוון שאנחנו יודעים שקפאין נחשב כממריץ אבל בצמח הקמלייה..